השורשים של השיניים שלנו אחוזות היטב באמצעות מנגנון תאחיזה הכולל את עצם הלסת, צמנטום המחובר באופן הדוק לשורש השן ורצועה דקה של רקמה רכה המחברת בין העצם לצמנטום (רצועה פריודונטלית). החניכיים מכסות על רקמות מנגנון התאחיזה ומגינות עליהן. לכן כל פעולה שנרצה לבצע בחלל הפה, ובמיוחד טיפול אורתודונטי, חייבת להתחיל כאשר החניכיים בריאות. אך מהו הקשר המדויק בין הדברים, ומה צריך לעשות על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של טיפול יישור שיניים ולמנוע פגיעה בחניכיים וברקמות של מנגנון התאחיזה?

מהי מחלת חניכיים?

מחלת החניכיים נוצרת כאשר חיידקים מצטברים בחללים פוטנציאליים שבין שולי החניכיים ובין דופן שורש השן (כיסי חניכיים), כשגם החיידקים עצמם וגם תוצרי הפעילות שלהם הופכים לשכבה בשם “פלאק” או “רובד דנטלי”. בשלביה הראשונים אמנם קל יחסית להסיר את שכבת הפלאק בעזרת מברשת שיניים וחוט דנטלי; אבל ככל שהיא נשארת במקומה ולא מוסרת, כך היא מתעבה וקשה יותר להסיר אותה. בהמשך, הפלאק מתקשה והופך לאבנית, שאותה כבר לא ניתן להסיר באופן עצמאי, אלא רק על ידי טיפול מקצועי אצל שיננית או רופא שיניים. כתוצאה מכך, בעיות שונות מתחילות להתפתח בחניכיים: דלקת, נפיחות, כאב, דימום, ריח פה ועוד.

בשלבים הראשונים, כאשר עדיין מדובר בדלקת חניכיים הפיכה (ג’ינג’יביטיס), אבל מנגנון התאחיזה עדיין לא נפגע, ניתן לטפל בה בדרכים פשוטות יחסית אצל רופא שיניים או שיננית. בשלבים מתקדמים יותר, כאשר מדובר במחלת חניכיים מתקדמת (פריודונטיטיס), הכוללת פגיעה בלתי הפיכה ברקמות מנגנון התאחיזה, ייתכן שיהיה צורך בטיפולים אחרים, כמו הקצעת שורשים או ניתוח חניכיים.

מהו יישור שיניים?

יישור שיניים הוא טיפול שמאפשר לשנות ולתקן את מיקום והטיית השיניים. יכולות להיות לכך מגוון סיבות, החל מרצון לשפר את האסתטיקה של החיוך ועד לתיקון בעיות פונקציונליות בלעיסה או בדיבור שנגרמות כתוצאה משיניים עקומות, רווחים בין השיניים ופגמים אחרים. כיום קיימות דרכים מגוונות לבצע יישור שיניים, בעזרת “גשר” קבוע ממתכת או בעזרת קשתיות שקופות שניתנות להסרה, אך העיקרון שבבסיס השיטות זהה: הפעלת לחץ מתון על השיניים לאורך זמן, תוך מעקב צמוד של רופא אורתודנט, על מנת להזיז את השיניים אט-אט אל המנח הרצוי.

למעשה, השיניים “זזות” בתוך עצם הלסת. אבל עצם זו רקמה קשה, אז איך שן יכולה לזוז בתוכה? מבחינה ביולוגית זה מתאפשר בכך שכאשר מפעילים כוחות אורתודונטיים על השיניים, בצד הלחץ יש ספיגת עצם ובצד המתח יש בניית עצם.

יישור שיניים

מחלת חניכיים עלולה לפגוע בטיפול יישור שיניים

מחלת חניכיים משפיעה על העיגון והתמיכה הפיזיולוגית של השן. גם אצל מטופלים שלא עוברים תהליך יישור שיניים, כל שינוי בעיגון ותמיכה של השיניים עלול לערער את יציבותן או להוביל לאובדן שיניים, בעיקר ככל שמחלת החניכיים מתקדמת יותר.

על אחת כמה וכמה הדבר נכון במסגרת תהליך יישור שיניים. הכוחות המופעלים על השיניים אמורים לגרום להן לזוז למנח רצוי, אבל הם גם יכולים להחמיר בצורה קיצונית את ספיגת העצם שנגרמה על ידי מחלת החניכיים שברקע. כלומר, במקרים של יישור שיניים תוך כדי פריודונטיטיס, העצם המעגנת את שורשי השיניים עשויה להיספג ולהיעלם עד כדי כך שהשן תאבד את אחיזתה בלסת ותיפול.

האם גם ההיפך נכון וטיפול יישור שיניים עלול לפגוע בחניכיים?

עקרונית, שיטות מסוימות של טיפול יישור שיניים עשויות להקשות על הצחצוח, למשל שיטות שבהן מודבק התקן מתכתי לשיניים מצידן החיצוני או הפנימי כך שההגעה לכל קשת השיניים נעשית מורכבת למדי. יחד עם זאת, כל עוד המטופל מקפיד למלא את הנחיות הרופא בנוגע לשמירה על ההיגיינה, ניתן למנוע הצטברות של פלאק ובכך להגן על החניכיים.

בפועל, יישור השיניים עצמו לא נחשב לגורם למחלת חניכיים, אך הוא עשוי להחמיר מאוד מחלת חניכיים קיימת. יחד עם זאת, כאשר יישור שיניים נעשה בצורה מבוקרת ותחת מעקב של רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט), הוא יכול אפילו לשפר את מצב החניכיים – זאת על ידי הקלת הגישה להיגיינה, שכן, יותר קשה לשמר היגיינה טובה בשיניים עקומות.

האם ניתן להתחיל יישור שיניים עם מחלת חניכיים פעילה?

כאמור, יישור שיניים עשוי להחמיר בצורה קיצונית את מחלת החניכיים ולגרום לאובדן שיניים.לכן רוב רופאי השיניים, ובמיוחד אורתודונטים המתמחים ביישור שיניים ופריודונטים המתמחים במחלות חניכיים, ממליצים לא להתחיל בטיפול יישור שיניים כאשר קיימת מחלת חניכיים פעילה, ובמיוחד אם מדובר במחלה שנמצאת בשלבים מתקדמים. לפני הכל יש להחזיר את בריאות החניכיים למצב יציב, ורק אז ניתן להפעיל כוחות אורתודונטיים על השיניים. לשם כך יש להקפיד על שמירת היגיינה יומיומית קפדנית, לעבור טיפולי ניקוי מקצועיים, ואף לעבור טיפולי חניכיים ספציפיים, אם יש בכך צורך.

מניעת מחלות חניכיים והתמודדות איתן תוך כדי ייישור שיניים

כאמור, על מנת להתחיל ביישור שיניים, על החניכיים (ובריאות הפה באופן כללי) להיות במצב טוב ככל האפשר. ברגע שנקודת הפתיחה טובה, יש לשמור עליה – כלומר להקפיד על היגיינת הפה כדי שלא תיווצר מחלת חניכיים שתפגע, חלילה, בתוצאות הטיפול האורתודנטי. לשם כך:

  • יש להשתמש במברשת שיניים ובחוט דנטלי כמו שצריך ובאופן קבוע. אם במסגרת הטיפול האורתודנטי ניתנו הנחיות ספציפיות (למשל שימוש במברשות ייעודיות), יש להקפיד לבצע אותן.
  • אם יישור השיניים מתבצע בשיטה שמקשה על צחצוח השיניים, ייתכן שכדאי לעשות שימוש בשטיפת פה המכילה חומר אנטי-בקטריאלי. כדאי להתייעץ בנושא זה עם הרופא.
  • מומלץ לבקר בכל חודשיים-שלושה אצל שיננית על מנת לבצע מעקב אחר מצב השיניים והחניכיים.
  • וכמובן, לבצע ביקורות תקופתיות הן אצל אורתודנט והן אצל רופא החניכיים על מנת לאתר סימנים מוקדמים להתפתחות מחלת חניכיים ולשקול אמצעי טיפול מתאימים. 

הדרך הטובה ביותר: טיפול משולב

שמירה על בריאות החניכיים היא חלק בלתי נפרד משמירה על היגיינת הפה, ויש לכך השפעה גם על טיפולי שיניים. לכן מומלץ לוודא שהחניכיים בריאות ויציבות גם לפני תחילת טיפול אורתודונטי וגם במהלכו. במיוחד כאשר מדובר על יישור שיניים אצל מבוגרים. כלומר, על תהליך יישור שיניים אופטימלי לכלול שיתוף פעולה בין רופא שיניים כללי, אורתודונט ופריודונט – וכך להבטיח שכל היבט של בריאות הפה יטופל ביסודיות.

ד”ר יבגני וינברג

ד”ר יבגני וינברג הוא פריודונט, מומחה למחלות חניכיים, בעל ניסיון עשיר בשיתופי פעולה עם רופאי שיניים ואורתודונטים בטיפולי שיניים משולבים, כגון יישור שיניים, השתלות שיניים ועוד. לפרטים נוספים ולתיאום תור צרו קשר: 09-7674881
Call Now Button דילוג לתוכן