היום ברור לכול, כי שמירה על בריאות השיניים והחניכיים אינה מותרות אלא הכרח, שכן לא ניתן לדבר על איכות חיים נאותה ללא דאגה לצרכים הבסיסיים, כגון מראה אסתטי או היכולת ליהנות מאכילה.
מחלות החניכיים
מחלות החניכיים, הן מהגורמים העיקריים להפרעות אסתטיות (בשל נסיגת מתאר החניכיים, תזוזת השיניים ופתיחת המרווחים) ותפקודיות (בשל ניידות וחוסר שיניים המובילים להפרעה ביכולת הלעיסה).
יתר על כן, מחקרים רבים, אשר נערכו על ידי המדענים המובילים בעולם, הדגימו כי קיים קשר בין מחלות החניכיים לבין מחלות לב ומחלת הסוכרת. על פי מחקרים אלו, יתכן כי מחלת החניכיים אף מהווה גורם סיכון למצבים מסכני חיים כמו אוטם שריר הלב ושבץ מוחי. כמוכן הודגם כי טיפול במחלת החניכיים עשוי לשפר את האיזון המטבולי של חולים סוכרתיים.
מחלת החניכיים (periodontal disease) הינה בראש ובראשונה מחלה זיהומית. המחלה נגרמת על ידי נוכחות של חיידקים מסויימים, שבלעדיהם היא לא תוכל להתקיים. יחד עם זאת, קיימים מאפיינים ייחודיים בין האנשים, אשר עשויים להחמיר את התגובה לזיהום החיידקי בכיסי החניכיים ולהביא לכך שאדם מסויים יסבול מהמחלה בדרגה חמורה יותר מאדם אחר. מדובר בנטייה גנטית ואולם נכון להיום לא ניתן להצביע על גן ספציפי או צירוף גנים שהשוני בהם מביא לנטייה מוגברת להתפתחות מחלת החניכיים באדם כזה או אחר. נראה כי נטייה זו עשוייה לעבור בתורשה ולכן לא נדיר לראות התקבצות המחלה במשפחות. מחקרים מראים, כי ישנם אנשים שלא מצחצחים שיניים כראוי ואף על פי כן לא סבלו מעולם (וייתכן וגם לא יסבלו לעולם) ממחלת חניכיים ולעומתם ישנם אנשים ששומרים על היגיינה אורלית נאותה, אך בגלל נטייה מוגברת ובהעדר טיפול פריודונטלי מקצועי סובלים ממחלת חניכיים בדרגת חומרה גבוהה.
בנוסף לכל זאת, קיימים גורמים סביבתיים ומחלות סיסטמיות אשר מחמירים את מחלת החניכיים, כגון עישון ומחלת הסוכרת.
מבין שלושת הגורמים שהוזכרו (זיהום חיידקי, נטייה גנטית למחלת החניכיים וגורמים סביבתיים), נטייה גנטית אינה ניתנת לטיפול בשיטות הידועות כיום. על כן, טיפול במחלת החניכיים מתרכז בסילוק המרכיב הזיהומי וניסיון לשינוי הרגלים, כגון הפסקת עישון. סילוק החיידקים המעורבים בהתפתחות מחלת החניכיים, או לפחות הפחתה משמעותית במספרם, מביאים להבראת החניכיים גם אצל אנשים עם נטייה גנטית משמעותית.
עקב כך, הטיפול הראשוני במחלת החניכיים מתרכז בסילוק הסיבה הראשית למחלה – הזיהום החיידקי והאבנית המהווה מקום גידול מושלם לחיידקים. לרוב, בשלב הראשון של הטיפול מומחה למחלות חניכיים ימליץ על ניקוי עמוק שמטרתו סילוק מכני של הרובד החיידקי והאבנית, הן מתוך כיסי החניכיים והן מפני השורשים של השיניים. במקרים מסויימים ישולב טיפול זה בנטילת תרופות אנטיביוטיות הנלקחות דרך הפה, אך רק בסיום השלב של הניקוי המכני. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי החיידקים מסתדרים על גבי שורש השן החשוף במבנה רב שכבתי מורכב הקרוי “ביופילם” (מבנה כזה נוצר על גבי כל גוף מוצק הנמצא בסביבה נוזלית ולא רק על גבי השן, למשל בתוך צינור המוביל מים או על גבי דופן ספינה) והוא מונע את חדירת האנטיביוטיקה לשכבות הפנימיות של החיידקים אשר צמודות לשורש השן. מכאן נובעת החשיבות של הניקוי המכני העמוק, אשר פוגע במבנה המספק הגנה לחיידקים, לפני מתן האנטיביוטיקה.
לאחר הטיפול הראשוני, המתרכז בסילוק הרובד החיידקי והאבנית, ניתן להעריך את מצב החניכיים מחדש ולקבוע אם הוא יציב ונדרש טיפול תומך בלבד, או שעדיין קיימים כיסים עמוקים בחניכיים אשר אינם ניתנים לניקוי באמצעות היגיינה אורלית עצמית וטיפול שיננית ובכך מסכנים את השיניים. במידה והכיסים הנותרים הינם עמוקים ומפוזרים באתרים רבים בחניכיים, עשוי הרופא להציע טיפול כירורגי משלים (ניתוח חניכיים), במטרה להביא בסופו של דבר לצמצום הכיסים. לעומת זאת, במידה ולאחר הטיפול הלא כירורגי נותרו אתרים בודדים אשר לא הגיבו בצורה מספקת, או שלאחר הטיפול הכירורגי אובחנה חזרה מקומית של המחלה באתרים ספציפיים, בדרך כלל יעדיף הרופא להשתמש באתרים אלו בחומר אנטיבקטריאלי מקומי בעל מנגנון שחרור ממושך ומבוקר, כדוגמת ארסטין (Arestin).
מה זה ארסטין?
ארסטין הינו אחד התכשירים הבולטים בקטגוריית החומרים האנטיבקטריאליים המקומיים המיועדים לטיפול במחלת החניכיים. התכשיר אושר לשימוש כתוסף לניקוי מכני בכיסי החניכיים בשנת 2001 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). בכיסים שטופלו בארסטין כתוסף לניקוי עמוק הודגמה תוצאה טובה יותר מאשר בכיסים שטופלו בניקוי עמוק בלבד. כלומר, הכיסים הנותרים לאחר הטיפול המשולב עם ארסטין היו פחות עמוקים. מכאן שהטיפול בארסטין כתוסף לניקוי עמוק הינו יעיל יותר.
כל מנה של התכשיר מכילה 1 מ”ג של אנטיביוטיקה מסוג מינוציקלין (נגזרת של טטרציקלין) המגיעה בצורת אבקה בתוך כדוריות מתכלות (bioresorbable microspheres) הנדבקות לדופן הכיס ומשחררות את האנטיביוטיקה בצורה מושהית במשך 21 יום.
יתרונות לטיפול אנטיביוטי
קיימים יתרונות רבים לטיפול אנטיביוטי מקומי לעומת נטילת התרופה דרך הפה. ראשית, נמנע פיזור רחב של האנטיביוטיקה במערכות הגוף, דבר שמקטין סיכוי לתופעות לוואי כגון כאבי בטן, זיהום פטרייתי ותגובה בין-תרופתית באנשים הנוטלים תרופות מסוג אחר. רק לשם השוואה, כדור אחד של מינוציקלין הנלקח דרך הפה מכיל פי 100 יותר חומר אנטיביוטי (100 מ”ג) בהשוואה למנה של ארסטין!
יתר על כן, הנחה מקומית של התרופה מאפשרת להגיע למינון גבוה של האנטיביוטיקה, וזאת באתר המטופל בלבד. כמו כן, כאשר נוטלים אנטיביוטיקה דרך הפה ריכוזים משתנים שלה מגיעים לאזורים שונים בגוף ורק מינון קטן אכן מגיע לכיס החניכיים. ריכוז נמוך יחסית של מינוציקלין במנה של תכשיר הארסטין מאפשר הנחה בו זמנית של התכשיר במספר אתרים חולים, ללא חשש ממינון יתר של התרופה. יתרון נוסף הוא, שהיענות לטיפול אינה מהווה מגבלה במקרה של ארסטין. המטופל לא ישכח ליטול את התרופה לפי ההוראות ולא יפסיק אותה לגמרי בגלל תופעות הלוואי, כפי שקורה לעיתים קרובות עם אנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה, אותה צריך לבלוע מספר פעמים ביום, למשך מספר ימים.
כאמור, ההתוויות לשימוש בארסטין כוללות מצבים של מחלת חניכיים מתמשכת אך מקומית, עם אתרים בודדים שלא מגיבים. יחד עם זאת, גם כאשר התכנית הנכונה ביותר מבחינת חומרת מצב החניכיים היא ניתוח, לא תמיד הדבר אפשרי משיקולים אחרים. כך לדוגמא, קיימות התוויות נגד לפעולה כירורגית במקרים של מחלות חמורות, נטילת תרופות לדילול דם או תרופות שעשויות להביא לנמק בעצמות הלסת בעקבות פעולה ניתוחית וכדומה. כפי שצוין, לא מומלץ להתעלם ממחלת חניכיים פעילה שכן הבעיה עשויה להחמיר וגם להשפיע על מערכות אחרות בגוף, לכן גם במצבים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח חניכיים משיקולים אחרים, טיפול הבחירה הוא ניקוי עמוק של האזור החולה תוך הנחת חומר אנטיבקטריאלי מקומי בעל מנגנון שחרור ממושך, כדוגמת ארסטין.
התוויה חשובה נוספת לשימוש בארסטין הינה “מחלת חניכיים” סביב שתלים (peri-implantitis). כפי שבמחלת החניכיים נפגעת תמיכת העצם המעגנת את שורשי השיניים, כך גם קורה לעיתים קרובות סביב השתלים. יש לציין, כי טרם הוכח כי טיפול כירורגי עדיף על טיפול לא כירורגי כזה או אחר במצבים אלו. יחד עם זאת, במקרים רבים של שימוש בארסטין כתוסף לניקוי עמוק מתקבל שיפור ניכר מבחינת רמת העצם סביב השתלים וכן העלמות סימני הדלקת.
כמובן שמדובר בתרופה וכמו כל תרופה גם לשימוש בארסטין קיימות התוויות נגד. אסור להשתמש בתכשיר באנשים עם אלרגיה ידועה לאחד המרכיבים של הארסטין, כגון מינוציקלין או נגזרות אחרות של טטרציקלין, וכן בילדים ובנשים הרות.
לסיכום, מחלת חניכיים לא מטופלת עשוייה לפגוע הן בשיניים והן במערכות אחרות בגוף ומכאן החשיבות של הטיפול במחלה וכן הטיפול התומך, שנועד לשמר את החניכיים במצב הבריא. תכשיר הארסטין הוא אחד הכלים העומדים לרשותו של הרופא אשר מאפשר טיפול בזיהום באתרים ספציפיים בחניכיים וסביב השתלים הדנטליים בצורה יעילה וללא פיזור האנטיביוטיקה במערכות אחרות בגוף. התכשיר נותר פעיל בתוך כיס החניכיים למשך עד 21 יום בשל ההרכב הייחודי שלו ועשוי להועיל גם במצבים בהם לא ניתן לבצע ניתוחי חניכיים מסיבות שונות. תמיד חשוב לבצע ניקוי עמוק של כיס החניכיים בטרם הנחת התכשיר. כמו כן, תמיד מומלץ להיוועץ עם רופא חניכיים לגבי הדרך הנכונה לטיפול במחלה.