דחיתם את הטיפול לאחרי החגים, ומה קורה בפה בינתיים?

תשרי הוא החודש שבו מבטלים תורים. ראש השנה נופל באמצע השבוע, כיפור סוגר יום שלם, סוכות מוציא חצי מהמשרד לחופשה, ובין לבין פשוט אין זמן. טיפולי שיניים הם מהראשונים שנדחים בתקופה כזו, במיוחד כשאין כאב חד ואפשר לחיות עם זה עוד קצת. הבעיה היא שנסיגת חניכיים אינה ממתינה. היא אינה מכאיבה בהכרח, היא אינה בולטת ביום יום, והיא ממשיכה להתקדם בשקט גם כשלא עושים כלום. כשהרקמה נסוגה, שורש השן נחשף, והוא רגיש יותר לחום ולקור ופגיע יותר לאורך זמן. השאלה שרוב האנשים שואלים בשלב הזה היא אם אפשר לטפל בלי כירורגיה, וזו שאלה טובה שיש לה תשובה ברורה. במאמר נעבור על מה שאפשר ומה שלא, על הגורמים שמובילים לנסיגה, על הטיפולים הלא כירורגיים הקיימים, ועל הנקודה שבה נדרש שלב נוסף.

האם אפשר לתקן נסיגת חניכיים בלי ניתוח?

התשובה מחייבת הבחנה בין שני דברים. אפשר בהחלט לעצור את ההחמרה ולטפל בגורם שהוביל אליה, וזה בדיוק מה שטיפול לא כירורגי עושה. רקמה שכבר נסוגה, לעומת זאת, אינה חוזרת למקומה מעצמה, וגם לא בעזרת משחה, מי פה או שינוי בטכניקת הצחצוח. זו נקודה שחשוב לומר בבירור, כי מי שמצפה לחזרה מלאה של הרקמה יתאכזב, ומי שמבין את המצב לאשורו יכול לקבל החלטה נכונה. מה שכן משתנה כשמטפלים מוקדם הוא היקף הבעיה. נסיגה קלה שנעצרת בזמן נשארת קלה, והשן ממשיכה לתפקד בלי רגישות מיוחדת ובלי חשש להמשך. נסיגה שממשיכה שנה או שנתיים בלי טיפול מגיעה למצב שבו חלק גדול מהשורש חשוף, ואז מספר האפשרויות מצטמצם. לכן תיקון נסיגת חניכיים ללא ניתוח מתאים בעיקר בשלבים המוקדמים והבינוניים, והוא מתמקד בעצירה ובשימור ולא בשחזור. הדרך לדעת היכן אתם עומדים היא בדיקה אצל פריודונט, שכוללת מדידה של עומק הכיסים ובחינה של מצב הרקמה. הבדיקה עצמה אינה מחייבת המשך טיפול, והיא נותנת תמונה מדויקת במקום השערה. שווה גם לצלם את החניכיים בטלפון פעם בכמה חודשים, כי השוואה בין שתי תמונות מראה שינוי שקשה לזהות במראה מדי בוקר.

מה גורם לרקמה לסגת מלכתחילה?

נסיגת חניכיים נגרמת מסיבות שונות, ולעיתים כמה מהן פועלות יחד. צחצוח אגרסיבי הוא אחת הסיבות הנפוצות, במיוחד כשמשתמשים במברשת קשה, מפעילים לחץ חזק או מצחצחים בתנועה אופקית לאורך שנים. זה קורה גם אצל אנשים שמקפידים מאוד על היגיינת הפה, אך עושים זאת בצורה שפוגעת ברקמה. סיבה נוספת היא מחלת חניכיים, שבה תהליך דלקתי פוגע ברקמה התומכת ובעצם שסביב השן. גם חריקת שיניים יכולה להשפיע, משום שהיא מפעילה עומס חוזר על השן ועל אזור צוואר השן. לעיתים הנסיגה קשורה ליישור שיניים, מפני שתזוזת השן בתוך העצם משנה את היחס בינה לבין הרקמה שסביבה. יש גם גורמים אנטומיים, כמו רקמה דקה מלכתחילה או מיקום של שן קרוב לשולי העצם, שמגדילים את הנטייה לנסיגה גם בלי גורם חיצוני ברור. כדי לבחור טיפול נכון, חשוב להבין מה הגורם שפועל אצלכם, מפני שטיפול שלא מתייחס אליו עלול שלא לעצור את התהליך. לכן האבחון מגיע לפני כל החלטה, וכולל גם שאלות על הרגלים, תרופות ושינויים שהתרחשו בפה לאורך השנים. עישון ומצבים שמשפיעים על ריפוי רקמות יכולים להשפיע על קצב התהליך, גם אם אינם הסיבה הישירה לו. כשמביאים את כל התמונה לשולחן, קל יותר לבנות תוכנית שמתאימה למצב האמיתי ולא לתיאור כללי.

אילו טיפולים לא כירורגיים קיימים?

קיימים כמה כיוונים, והם נבחרים לפי הגורם ולפי מצב הרקמה. הטבלה מסכמת את המרכזיים שבהם.

הטיפול הנפוץ ביותר הוא הקצעת שורשים (הטריה, ניקוי עמוק), שמנקה את משטח השורש מעל ומתחת לקו החניכיים ומאפשר לרקמה להירגע ולהיצמד חזרה למשטח נקי. לצידו מטפלים בגורם המכני, ובחלק מהמקרים די בהתאמה של סתימה או בסד לילה כדי לעצור את ההחמרה. שינוי טכניקת הצחצוח נשמע שולי, והוא אחד הדברים המשפיעים ביותר לאורך זמן. אחרי שהמצב מתייצב נכנסת תחזוקה פריודונטלית בתדירות שנקבעת אישית, והיא זו ששומרת על התוצאה. חשוב לדעת שהמעקב הוא חלק מהטיפול ולא תוספת לו, מפני שנסיגה שנעצרה יכולה לחזור ולהתקדם אם הגורם חוזר. התדירות נקבעת לפי מצב הרקמה ולפי הגורמים שפועלים, והיא אינה זהה לכולם. יש מי שנבדק פעמיים בשנה ויש מי שזקוק למעקב תכוף יותר בשנה הראשונה.

מתי כבר עוברים לשלב הכירורגי?

יש מצבים שבהם טיפול לא כירורגי אינו מספיק. הראשון הוא חשיפת שורש נרחבת. כשחלק משמעותי מהשורש גלוי, הרקמה אינה חוזרת לכסות אותו, ונדרש כיסוי שמגיע מרקמה אחרת. הדבר הנוסף הוא רגישות מתמשכת שאינה משתפרת אחרי טיפול שמרני, ושמפריעה לאכילה ולשתייה ביום יום. השלישי הוא סיכון להמשך אובדן רקמה ועצם, כשהמדידות מראות שהתהליך ממשיך למרות הטיפול. האחרון הוא היבט אסתטי, בעיקר בשיניים קדמיות שבהן הנסיגה נראית בבירור בחיוך. במצבים כאלה נשקלת השתלת חניכיים, שבה מכסים את השורש החשוף ברקמה. ההחלטה נעשית תמיד אחרי אבחון מלא, והיא תלויה במצב הרקמה, בעצם ובגורם שהוביל לנסיגה. חשוב להדגיש שהמעבר לשלב הזה אינו כישלון של הטיפול הקודם. בכל המקרים הטיפול השמרני הוא שלב הכרחי שמכין את הרקמה, ורק אחריו אפשר לבצע את השלב הבא בהצלחה. מי שנמצא בהתלבטות יכול פשוט לבקש הסבר על שני המסלולים ועל מה שכל אחד מהם נותן במצב הספציפי שלו. כשהתמונה ברורה, ההחלטה נעשית פשוטה בהרבה. שווה לשאול גם מה קורה אם בוחרים לא לעשות כלום כרגע, כי גם זו אפשרות לגיטימית כשהיא מתקבלת מתוך ידיעה ולא מתוך דחייה.

למה כדאי לבדוק נסיגת חניכיים בזמן?

נסיגת חניכיים היא לא תמיד דבר שמרגישים מיד, ודווקא בגלל זה קל לדחות את הבדיקה. אבל ככל שמבינים מוקדם יותר מה גורם לנסיגה, כך קל יותר לבחור טיפול נכון ולשמור על המצב יציב. רקמה שכבר נסוגה אינה חוזרת מעצמה, ולכן במקרים רבים המטרה הראשונה היא לעצור את ההחמרה, לטפל בגורם ולמנוע המשך פגיעה. לפעמים מדובר בצחצוח חזק מדי, לפעמים במחלת חניכיים, בחריקת שיניים, בשינויים אחרי יישור שיניים או במבנה טבעי של רקמה דקה יותר. לכל גורם יש משמעות אחרת, ולכן האבחון הוא מה שקובע את המשך הדרך. קיימים גם פתרונות שאינם כירורגיים, כמו הקצעת שורשים, התאמת טכניקת צחצוח, תחזוקה תקופתית ומעקב מסודר. אם דחיתם בדיקה בגלל החגים או בגלל עומס, זה זמן טוב לחזור לזה. בדיקה קצרה יכולה לתת תמונה ברורה של מצב הרקמה, להשוות לנתונים קודמים אם כבר טופלתם בעבר, ולהראות אילו אפשרויות עדיין פתוחות בפניכם. תיקון נסיגת חניכיים ללא ניתוח מתחיל תמיד בהבנה מדויקת של המצב הקיים, ומשם אפשר לקבל החלטה נכונה יותר.

ד״ר יבגני וינברג: מומחה לפריודונטיה ברעננה