עצם הלסת נועדה להכיל ולאחוז את שורשי השיניים. היא מתפתחת יחד עם נבטי השיניים אבל לדאבונינו, נעלמת בהדרגה במידה והשן נעקרת. מכתשית היא השקע שנותר בעצם הלסת במקום שבו היה שורש שן שנעקרה. בחודשים הראשונים לאחר עקירת שן המכתשית מתמלאה בעצם. לכן, בדרך כלל, זהו התזמון הנוח ביותר להתקנת שתל דנטלי. אבל, לאחר תקופת החלמה התחלתית, כל מתאר עצם הלסת, כולל העצם החדשה שנבנתה תחילה במכתשית, מתחיל להיספג בהדרגה. לכן, אם מתוכננת בעתיד השתלת שתל דנטלי באותו מקום, אבל מסיבות כלשהן יש להמתין תקופה ארוכה יחסית עד להשתלה (מעל ל- 3-4 חודשים) נרצה דווקא לשמר את עצם הלסת, בעיקר זו שנבנתה באזור המכתשית (כי זהו מיקום אידיאלי להתקנת שתל דנטלי). כלומר, יש מצבים בהם נרצה להאט את קצב הספיגה של עצם הלסת באזור המכתשית לאחר עקירה. במאמר זה נעסוק בשאלה מתי ולמה חשוב לבצע פרוצדורה שנקראת שימור מכתשית.
התהליך הטבעי של גוף האדם
השיניים שלנו נעוצות בחניכיים, ומתחת לפני השטח הן מעוגנות היטב בעצמות הלסת. משם הן בוקעות וצומחות, ושם הן נותרות יציבות בכל ימי חיינו. למעשה, כל עוד לא נקבל מכה חזקה מאוד או נסבול ממצב רפואי כלשהו שיערער את היציבות שלהן, הן אמורות להישאר במקומן.
אבל כאשר שן בכל זאת יוצאת ממקומה מסיבה כלשהי – בין אם כתוצאה מטראומה או משום שנעקרה על ידי רופא שיניים, עצם הלסת באותו מקום מתחילה להיספג ולהיעלם. בהתחלה במהירות (בעיקר בקדמת הלסת) ובהמשך בקצב איטי יותר. כלומר, כאשר אין לעצם הלסת שום שן שהיא אמורה “להחזיק”, העצם מתמעטת. זהו תהליך טבעי שמתחיל להתרחש כמעט מיד עם הוצאת השן.
הצורך בעצם הלסת בהליך השתלת שיניים
תהליך ההשתלה מתבצע בצורה כזו: בשלב הראשון יש להחדיר שתל דנטלי עשוי מתכת אל תוך עצם הלסת. השתל הזה אמור להוות תחליף לשורש השן הטבעית, ועליו ניתן בשלב הבא להרכיב שחזורים מסוגים שונים על פי הצורך: כתרים, גשרים וכיו”ב.
אך כדי שהשתל הזה יחזיק מעמד לאורך זמן, חייב להיות למטופל/ת מספיק נפח עצם לסת שיוכל לאחוז אותו בצורה יציבה. אם אין די נפח עצם, לא ניתן לבצע השתלה סטנדרטית באופן מיידי – ויש לבצע פרוצדורה נוספת שמטרתה להוסיף נפח עצם, למשל באמצעות השתלת עצם או הרמת סינוס. רק לאחר תקופת החלמה שעשויה להגיע עד מספר חודשים, ניתן להמשיך בביצוע השתלת השיניים עצמה.
השתלת שיניים לאחר עקירה
על מנת למנוע מצב שבו עצם הלסת נספגת אחרי עקירה, יש מקרים בהם ניתן לבצע השתלת שיניים מיידית, תחת אותה הרדמה מקומית שבוצעה לטובת העקירה. אם כי, זה ישים בחלק קטן בלבד מהמקרים.
לדוגמה, לא ניתן לבצע השתלת שיניים מיד לאחר עקירה כאשר באזור השן שנעקרה קיימת דלקת שמחייבת טיפול אנטיביוטי לפני שניתן יהיה להתקדם להשתלה. יש גם מטופלים שסובלים ממיעוט נפח עצם לסת באופן טבעי, וכך כבר לאחר העקירה אין להם די עצם כדי לאפשר השתלה. תהיה הסיבה אשר תהיה, אם מסיבות כלשהן יש להמתין תקופה ארוכה לפני ביצוע שתלים (מעל ל- 3-4 חודשים), נהוג לבצע פרוצדורת שימור מכתשית, וזאת כדי להפחית צורך בבניית עצם בהמשך.התוויה נוספת לפרוצדורת שימור מכתשית היא אזור אסתטי. ספיגת עצם עשוייה להביא להפרעה אסתטית גם אם לא מתכננים לבצע שתל באזור. פרוצדורת שימור מכתשית לאחר עקירת שן באזור אסתטי עשויה להפחית את ספיגת רכס העצם ולמנוע הפרעה אסתטית בחיוך \ דיבור.
שימור מכתשית: למנוע את ספיגת העצם
פרוצדורת שימור מכתשית היא פתרון חדשני שמאפשר למנוע או להפחית את התהליך הטבעי של ספיגת עצם הלסת אחרי עקירה, וכך לשמר את נפח העצם הקיים כדי לאפשר שיקום עתידי על גבי שתלים ואף שיקום אסתטי על גבי שיניים. במילים פשוטות: במקום שהעצם תיספג ואחר כך תידרש פרוצדורה נוספת כדי לשקם ולעבות אותה, משמרים את העצם הקיימת.
שימור מכתשית מתבצע בתהליך פשוט יחסית: מיד לאחר עקירת השן, הרופא ממלא חומר מיוחד בשקע שבו הייתה קודם השן. בדרך כלל, מדובר בתחליף עצם כזה או אחר ולעיתים גם בממברנה או תחליף רקמה. פעולה זו מפחיתה את ספיגת העצם הקיימת וגם מעודדת צמיחה של עצם טבעית. כך אפשר לוודא שיש די נפח עצם להשתלת שיניים עתידית ולשימור מתאר הרכס הקיים.
חשוב לציין – לא כל עקירה מחייבת פרוצדורת שימור מכתשית! יש להבין כי השתלת תחליף עצם במכתשית דוחה השתלת שן בכחצי שנה. עם זאת, במרבית המקרים, ניתן להתקין שתלים דנטליים כבר כעבור חודשיים לאחר העקירה (לאחר שהריפוי הראשוני של המכתשית הסתיים והיא התמלאה בעצם חדשה, אך לפני שהתרחשה ספיגה משמעותית). במקרים אלו הליך שימור מכתשית יהיה מיותר.
ד”ר יבגני וינברג
ד”ר יבגני וינברג הוא מומחה למחלות חניכיים והשתלות שיניים בכפר סבא, מנהל תחום הפריודונטיה בבית החולים בילינסון ועוסק בהוראה קלינית במחלקה למחלות חניכיים והשתלות דנטליות באוניברסיטת תל אביב.
לתיאום תור במרפאה התקשרו: 09-7674881