כאשר עולה צורך לבצע טיפול שיקום פה, כגון השלמת שיניים חסרות במקום שבו חסרה שן טבעית, ניתן להחדיר שתל דנטלי לתוך העצם (או מספר שתלים דנטליים) ולהתבסס עליו כמעין תחליף לשורש שן טבעית.
על מנת לעשות זאת, צריך להיות למטופל מספיק נפח עצם כדי שהשתל הדנטלי יהיה יציב – אך לעיתים, מסיבות שונות, נפח העצם הקיים אצל המטופל דליל מדי.
במקרה כזה נהוג לבצע השתלת עצם: תהליך שבמסגרתו ניתן להשתיל עצם שנלקחת ממקום אחר בגופו של המטופל או חומר חיצוני שמדמה עצם, וכך ניתן "לעבות" את נפח העצם הקיים על מנת להחדיר אליו את השתלים באופן יציב – ולהמשיך בתהליכי שיקום השיניים.
מהן הסיבות לכך שאין די נפח עצם מלכתחילה?
קיימות סיבות רבות ושונות לכך שנפח העצם קטן מכדי לאפשר טיפול שיקום ללא השתלת עצם: אובדן שיניים כתוצאה ממחלה או מטראומה, למשל, וכתוצאה מכך גם אובדן יחסי של העצם שתומכת בשיניים; מחלות חניכיים שעלולות לפגוע בעצם, ניתוחים כירורגיים באיזור הלסת (כגון ניתוחים להסרת גידולים), שיניים חסרות כתוצאה ממום מולד או תהליכים ביולוגיים אחרים שניתן לייחס לנטייה משפחתית.
שיטות השתלת עצם
קיימות מספר שיטות שבהן ניתן לבצע את התהליך:
- השתלת עצם שנלקחת ממקום אחר בגוף המטופל (בדרך כלל מן הירך או מן החלקים האחוריים של הלסת). אפשרות זו טובה משום שכך הסיכוי לדחיית העצם המושתלת נמוך יותר, אך היא גם מאוד פולשנית. למעשה, מדובר באתר ניתוח נוסף.
-
השתלת עצם שנלקחת ממקור חי חיצוני, כמו אדם אחר או אפילו מבעל חיים.
השתלת חומר סינתטי שמחקה את העצם הטבעית, כגון קרמיקה.
- השתלת חומר סינתטי אחר שאינו מחקה את העצם הטבעית אך מהווה בסיס לצמיחת עצם טבעית חדשה.
לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, ועל מנת לבחור את השיטה המתאימה ביותר לכל מטופל יש להתייעץ עם הרופא לאור תכנית השיקום שצפויה בהמשך.
מה ההבדל בין השתלת עצם לבין הרמת סינוס?
הרמת סינוס היא אחד הסוגים של השתלת עצם.
במקרה שבו אין די עצם באזורים מסוימים של הלסת העליונה, אלה שנמצאים מתחת לחללי הסינוסים (מערות האף), נהוג לעבות את נפח העצם באזורים הללו באמצעות השתלת עצם – והליך זה מכונה 'הרמת סינוס'.
איך מתבצעת השתלת עצם?
ההליך הוא כירורגי ומהווה ניתוח לכל דבר, כלומר יש לבצע אותו בחדר סטרילי על מנת לצמצם סיכון לזיהומים.
הוא אורך בדרך כלל בין שעה לשעתיים, בתלות במיקום שבו יש לבצע את ההשתלה ובשיטה שנבחרה.
ההליך מתבצע תחת הרדמה – לרוב מקומית בלבד אך לעיתים גם הרדמה כללית או תחת טשטוש.
בעת ביצוע השתלת עצם, הרופא מבצע חתך על מנת לחשוף את עצם הלסת, מחדיר את העצם (או את החומר הסינתטי) ולבסוף תופר את האזור המנותח.
בשלב הזה המטופל נשלח אל ביתו למנוחה והחלמה ראשונית האורכת כשבועיים.
במהלך תקופת ההחלמה על המטופל ליטול אנטיביוטיקה או תרופות אחרות על פי הנחיות הרופא, וכן להקפיד לשמור על היגיינת חלל הפה. לאחר השבועיים האמורים, על המטופל לשוב למעקב כדי לוודא שההשתלה נקלטה כראוי – ובהנחה שכן, כעת עליו להמתין מספר חודשים עד להחלמה מלאה של אזור ההשתלה.
במהלך הזמן הזה, העצם המושתלת אמורה להתאחות עם העצם המקורית; וכך יתקבל די נפח עצם על מנת שניתן יהיה להמשיך בתהליך שיקום הפה – החדרת שתלים דנטליים וכו'.
לעיתים יתכן שניתן לבצע את החדרת השתלים הדנטליים כבר באותה מסגרת של ביצוע השתלת העצם, אך זאת רק בתנאי שניתן לייצב את השתלים הדנטליים כראוי בחלק הקיים של העצם.
השתלת עצם לאחר עקירה
כאשר שן נעקרת ממקומה, העצם שמתחתיה מתחילה להיספג ולהיעלם באופן טבעי. כתוצאה מכך, אם לאחר זמן מה יהיה צורך בביצוע השתלת שיניים באותו מקום, נפח העצם שיישאר עלול להיות מועט מדי מכדי לאפשר אחיזה יציבה של השתלים בלסת.
אמנם במקרה כזה ניתן יהיה לבצע בעתיד השתלת עצם כפי שתואר לעיל, אבל בנסיבות מסוימות, ובעזרת תכנון נכון, אפשר גם לבצע אותה כבר מיד לאחר העקירה. בשפה המקצועית פעולה זו נקראת "שימור מכתשית" (Socket preservation).
במסגרת תהליך שימור המכתשית, חומר עצם (או תחליף עצם) מושתל מיד בסיום העקירה במקום השן שאיננה. בכך הספיגה הטבעית של העצם למעשה מואטת – ונפח העצם נשמר לטווח ארוך, מה שמאפשר:
- שמירה על המראה הטבעי והאסתטי של האזור (חשוב במיוחד לצורך מניעת הופעת "שקע" בחניכיים במקרה בו האתר משוקם באמצעות "פונטיק" – חלק מהגשר על גבי שיניים שתלוי באוויר);
- מאפשר לבצע את ההשתלה בעתיד ללא צורך בבניית עצם נרחבת, ובדרך כלל עם תוצאות טובות יותר. אם כי, חשוב לציין, שלא כל עקירה מחייבת השתלת עצם, במיוחד כאשר מתכננים להתקין שתל דנטלי בתקופה הקרובה לעקירה (2-3 חודשים, שזה בדרך כלל התזמון האופטימלי להתקנת שתל).
למה חשוב לבצע השתלת עצם לאחר עקירה?
אחת מן הסיבות לכך שלא יהיה למטופל כלשהו די נפח עצם להתקנת שתל דנטלי לאחר עקירת שן היא ספיגה של העצם המכתשית של הלסת – עצם המכילה ומעגנת את שורשי השיניים.
זהו תהליך שמתרחש בגוף באופן טבעי, שכן העצם המכתשית מתפתחת ביחד עם שיניים ונעלמת בהדרגה לאחר שהשיניים נעקרות.בתהליך הדרגתי העצם נספגת ולמעשה הולכת ומתמעטת. כך גם החניכיים נסוגות, וככל שיחלוף הזמן כך נפח העצם יקטן – עד שלבסוף יוותר מעט מכדי שניתן יהיה לבצע השתלת שיניים כראוי.
זו בדיוק הסיבה שבמקרים מסוימים מומלץ לבצע השתלת עצם לאחר עקירה (פעולה המכונה גם "שימור מכתשית"): כך ניתן לשמר בצורה אופטימלית די נפח עצם להשתלת שיניים עתידית.
חשוב לציין שלא בכל מקרה של עקירה יש הצדקה לבצע שימור מכתשית. יש להיוועץ עם רופא מומחה.
תופעות לוואי של השתלת עצם
בימים הראשונים שלאחר ניתוח השתלת עצם תיתכן נפיחות מקומית באזור המנותח, אך היא אמורה לחלוף מעצמה בתוך כמה ימים.
גם שטפי דם עשויים להופיע על העור ולהיעלם באופן טבעי.
אם התופעות הללו לא נעלמות כעבור שבועיים מיום הניתוח, או לחלופין אם מורגשת ירידה בתחושה באזור זה, או תחושה כאילו ההרדמה לא התפוגגה – יש לפנות באופן מיידי לרופא.
מה הסיכונים של השתלת עצם?
כמו בסוגים אחרים של השתלות, גם השתלת עצם היא הליך שבמקרים מסוימים עלול להיכשל עקב דחייה של הגוף את החומר הזר שהושתל בו.
ניתן לצמצם את הסיכון לכך כאשר משתילים עצם ממקור אחר בגופו של אותו מטופל, אך זהו סיכון שקיים תמיד.
סיכונים נוספים עשויים להיות זיהום באזור המנותח, לחץ על האזור בו הושתלה העצם או תזוזה ממקומה.
במקרים כאלה לא תהיה ברירה אלא לחזור ולבצע את אותו תהליך פעם נוספת – וכך גם במקרים שבהם התהליך אמנם עובר בהצלחה אבל פשוט לא נוצר די נפח עצם על מנת להמשיך את הטיפול השיקומי בפה, כך שיש צורך בהשתלת עצם שניה.
חשוב להדגיש: ככל שהרופא המבצע את השתלת העצם מיומן ומנוסה יותר, כך הסיכויים להצלחת ההשתלה גבוהים יותר.
מה צריך לעשות לפני ואחרי ניתוח השתלת עצם בפה?
לפני הטיפול יש לבצע ניקוי שיניים וסילוק אבנית על ידי שיננית או רופא שיניים, על מנת לסלק מחלל הפה כמה שיותר חיידקים, עששת ואבנית (משום שהם עלולים להוות אחר כך מוקדי זיהום ולהקשות על הצלחת ההשתלה).
לאחר ההשתלה יש להקפיד לעמוד בהנחיות הרופא, וליטול כסדרן את התרופות שרשם.
חשוב גם לשמור היטב על היגיינת הפה בעיקר בתקופת ההחלמה.
כדאי לדעת: מחלות כרוניות שאינן מאוזנות, כגון סוכרת, עלולות להקטין את סיכויי הצלחת התהליך.
כך גם עישון ואלכוהול.
מומלץ להימנע מביצוע פעילות גופנית מאומצת ומצריכת מזונות חמים מאוד או קשים מאוד בימים שלאחר הניתוח.
ערוץ היוטיוב של האיגוד הישראלי לרפואת חניכיים
השתלת עצם לפני ואחרי
אודות ד"ר וינברג
ד"ר יבגני וינברג הוא מומחה למחלות חניכיים מטעם משרד הבריאות, בוגר רפואת שיניים מאוניברסיטת תל אביב ומנהל תחום מחלות החניכיים בבית החולים בילינסון.
ד"ר וינברג התמחה במחלקה למחלות חניכיים והשתלות דנטליות באוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא מדריך במחלקה, בעל מינוי מרצה בכיר, ומלמד סטודנטים ורופאים מתמחים לבצע ניתוחי חניכיים והשתלות שיניים.